Zone 4.0
בגיל שבע וחצי גלעד עוד רץ אליי כל בוקר לחדר, מתיישב על קצה המיטה ובודק אם אני שם לפני שהוא בכלל פותח עיניים. אני זוכרת את זה כי
תמר לוין עבדה שמונה שנים כמזכירה רפואית במרפאה פרטית בשדרות רוטשילד בתל אביב, ובכל התקופה הזאת היא זוכרת רק חולה אחת שגרמה לצוות כולו לעצור ולנשום עמוק כשהתיק
הוא ספר לי את זה בעצמו, בקפיטריה של בית החולים "וולפסון" בחולון, בשעה שתים־עשרה בלילה, כשהמשמרת שלי כבר נגמרת אבל אני עדיין יושבת שם עם כוס קפה שלישית
חמש עשרה שנה לא דיברנו. חמש עשרה שנה, ואף אחת מאיתנו לא הרימה טלפון קודם. קוראים לי רותי, אני בת חמישים ושתיים, מוכרת תכשיטים בקניון עזריאלי בחיפה, ויש
שמונה עשרה שנה אני מנהלת את מרפאת "חיים וטבע" ברחוב הירקון בתל אביב, ובכל השנים האלה לא ראיתי מטופלת כמו אתי כהן. היא הגיעה ביום חמישי אחר הצהריים,
עומר לוי בא לעולם בבוקר קר בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בפברואר 2019. הרופאה שילדה אותו הייתה כבר עשרים שנה במקצוע, ובכל זאת נעצרה לרגע כשראתה את התינוק.
חלי בן־עמי הייתה בת שלושים ושתיים כשאחיה הגדול, ארז בן־עמי, כבר החזיק שלוש חברות נדל"ן, בית מלון בנתניה ודירת פנטהאוז בהרצליה פיתוח ששוויה עמד בשמונה מיליון שקל. חלי
דורית אבוטבול מגדלת עגבניות ופלפלים על חלקת אדמה קטנה ליד קריית שמונה כבר שמונה עשרה שנה. השדה שלה נמצא במרחק הליכה מגדר הגבול הצפוני, ובלילות שקטים אפשר לשמוע
אני לא שחקן ולא סלב אף אחד. אני יואב תדהר, מרפא בעיסוק, בן ארבעים ושתיים, גרוש, אבא לשני ילדים שגרים עכשיו אצל אמא שלהם בבאר שבע כי פה,
עדנה כפרי הייתה בת שישים ואחת כשהיא הבינה שהשכנה שלה, מירי בוכריס, גונבת ממנה את פרנסתה משבע-עשרה שנה. זה התחיל בבניין ברחוב הרצל 14 בפתח תקווה, בקומה השלישית,