Zone 4.0
הן היו בנות ארבעה חודשים כשגיסי השאיר אותן על סף הדירה שלי ברחוב ביל"ו בפתח תקווה, בקומה השנייה מעל חנות המכולת של משפחת אזולאי. שלושה כיסאות תינוק, שקית
אני עובדת כמרפאה בעיסוק במחלקת שיקום בבית החולים סורוקה כבר שש עשרה שנה, ואני חייבת להגיד — כזה מקרה לא ראיתי. את יונתן פרץ הכרתי כשהוא היה בן
בבית שלנו ברחוב ההגנה, בגבעתיים, יש מגירה אחת שאף אחד לא פותח חוץ ממני. בפנים — שש כרטיסיות בריאות, אחת לכל ילד, עם מספרי הקופה, אלרגיות, ותאריכי חיסונים.
אימא, אנחנו חוגגים את פסח אצלך השנה. את מכינה את הסדר, בשר, יין, כל הקישוטים – ואנחנו מביאים מצב רוח טוב זה מה שגלית אמרה בטלפון, בלי אפילו
מירב עמדה במרפסת עם שקית זבל פתוחה לרגליה. – איפה השמלה הכתומה שלי? – שאלה, והקול שלה נשבר באמצע המשפט. חמותה, גברת שושנה, אפילו לא הרימה מבט מהסיר
אף אחד לא ידע שאבא שלי הוא האיש שמחזיק את הקרן שהצילה את החברה של אלמוג. אני לא יודעת למה נסעתי הביתה שעה מוקדם יותר באותו ערב. בדרך
גליה בן־נון גרה ברחוב ביל"ו בפתח תקווה, בקומה שלישית בלי מעלית, ומגדלת לבד את איתמר בן השש מאז שבעלה עבר לגור בראשון לציון עם "מישהי מהעבודה". בכל יום
אני אתחיל מהסוף, ככה יותר קל לי. לפני שלושה חודשים מצאתי את עצמי יושב במשרד עורכי דין ברחוב אלנבי בתל אביב, מול כוס מים שאף אחד לא שתה
בבניין ברחוב הרצל בפתח תקווה, בקומה שלישית בלי מעלית, גרה משפחת אבו-רחמון כבר עשרים ושתיים שנה. השכנה מהקומה השנייה גידלה תוכי שצעק "בוקר טוב" בכל שעה של היום,
Носик у Ноа Бен-Ари после наркоза был как ватный — она третий час не могла понять, спит она или нет, а звонок все не умолкал. — Гай, я